מה הקשר בין שיווי משקל, יציבות… והחיים עצמם?

כמה פעמים אמרת לעצמך:“אם רק יהיה קצת שקט, אני אחזור לאיזון...”

אבל האמת?החיים לא באמת “נרגעים”. תמיד יש עוד משהו,עבודה, ילדים, חדשות, עומס, הורמונים, שינויים בגוף , הקרקע שלנו כל הזמן זזה.

לא יהיה זמן טוב להתחיל והזמן הכי טוב הוא עכשיו.

אם אתן מתרגלות יוגה או פילאטיס , אתן יודעות כבר

שדרך תנועה אנחנו לומדות על יציבות, ויציבות נלמדת דרך תנועה.

שיווי משקל לעומת יציבות -מה ההבדל?

רובנו מכירות את המושג שיווי משקל מתרגול:עמידה על רגל אחת, תרגיל על גליל, עבודה על בסיס לא יציב…

🌀 שיווי משקל הוא היכולת שלנו להישאר רגע יציבים, לא ליפול.

אבל יציבות היא משהו רחב יותר:

• לא רק “לא ליפול”,

• אלא איך אני חוזרת לעצמי כשמשהו זז.

• איך אני נרגעת אחרי רגע של חוסר ביטחון.

• איך אני מתארגנת מחדש כשיש “מהמורה” – בגוף או בחיים.

אפשר להגיד בקצרה:

שיווי משקל הוא מצב רגעי.יציבות היא תהליך מתמשך .

הגוף כראי לחיים

כשאנחנו מתרגלות בסטודיו –זה אולי “רק” עוד שיעור יוגה או פילאטיס, אבל בפועל קורה שם הרבה יותר.

מה קורה, למשל, כשאנחנו מתנדנדות בעמידה על רגל אחת?

• יש מי שמייד מתעצבנת (“למה אני לא מצליחה?!”)

• יש מי שמתחילה לצחוק ולוותר (“טוב, זה לא בשבילי…”)

• ויש מי שלוקחת נשימה, מנסה שוב, מתארגנת מחדש.

התנועה חושפת לא רק את הכוח והגמישות שלנו –אלא גם את דפוסי התגובה שלנו:

• איך אני מתמודדת עם חוסר יציבות?

• האם אני ישר מתכווצת?

• מוותרת?

• או לוקחת נשימה, מנסה למצוא דרך אחרת?

בקטן – זה תרגיל.

בגדול – זה שיעור על החיים.

יציבות היא לא קיפאון - היא שורשים גמישים

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שיציבות = לא לזוז.להיות “חזקה”, “מחזיקה מעמד”, “לא נשברת”.

אבל הגוף מלמד אותנו משהו אחר.

אם אעמוד קשיחה מדי -כל טלטול קטן יפיל אותי.

אם אהיה כמו עץ עם שורשים עמוקים וגזע גמיש –הרוח יכולה לנשוב, ואני אתנועע איתה ועדיין אשאר נטועה.

ככה אני רואה יציבות:

יציבות היא להבין שהשורשים שלי לא נמצאים בחוץ –אלא צומחים מבפנים. מהנשימה, מהתחושה, מהגוף.

הקרקע יכולה לזוז,המציאות יכולה להשתנות -אבל אני כל פעם יכולה למצוא מחדש את המרכז שלי.

מה תרגול יציבות נותן לנו בחיים?

כשאנחנו עובדות על יציבות בשיעור –אנחנו לא “רק” מחזקות את כף הרגל או את שרירי הליבה.

אנחנו מתחילות לפתח איכויות פנימיות:

🧠 1. יכולת תגובה

במקום להגיב אוטומטית, הגוף לומד:לעצור רגע, להתארגן, לחפש כיוון חדש.

💛 2. רכות במקום שיפוט

כשאנחנו מתנדנדות שוב ושוב, וממשיכות לנסות -משהו משתחרר מהצורך להיות “מושלמת”.אנחנו לומדות לקבל עקומות, תנודות, ימים פחות יציבים.

🌬 3. נשימה בתוך חוסר ודאות

ברגעים של חוסר שיווי משקל, אנחנו מזמינות נשימה ונוכחות זה לא רק “לא ליפול”,אלא “להיות איתי, גם כשאני לא יציבה לגמרי”.

איך אפשר לקחת את זה לחיים?

כמה רעיונות קטנים, שאפשר להתחיל איתם כבר היום:

1. רגע של “חזרה למרכז” ביום עמוס

עצמי עיניים לשתי נשימות עמוקות.שאלי את עצמך:

איפה הגוף שלי פוגש את הקרקע עכשיו?(כפות רגליים, ישיבה על הכיסא, הגב על המשענת…)

שימי לב: רק לשאלה הזו לפעמים יש אפקט מרגיע.

2. לא לפחד “להתנדנד”

במקום להגיד “אני לא מאוזנת”, נסי להחליף ל:

“הקרקע קצת זזה - ואני לומדת להתארגן מחדש.”

זו לא חולשה - זו מיומנות.

3. לראות נפילה כחלק מהתרגול

אם איבדת שיווי משקל בשיעור, או “יצאת מאיזון” בחיים (כעסת, הגבת באימפולסיביות , חוסר סבלנות) –במקום להלקות את עצמך, אפשר לשאול:

• איך אני יכולה לחזור עכשיו בעדינות למרכז שלי?

• מה יעזור לי - נשימה? תנועה? שיחה טובה? רגע לבד?

• 
  

בתנועה אנחנו מזכירות לעצמנו:

• שהגוף הוא לא אויב - הוא הבית.

• שיציבות לא אומרת שהכל מושלם -אפשר ליפול ותמיד יש לי דרך לחזור לעצמי.

• שאפשר להיות גם רכות וגם חזקות.

בכל פעם שאנחנו מתרגלות יציבות -אנחנו לא רק “משפרות שיווי משקל”.אנחנו מטפחות חוסן פנימי.

לטפח יציבות מבפנים בסטודיו 🌿

בסטודיו טלילה אנחנו עובדות על יציבות לא רק כעוד “שריר לחזק”,אלא כדרך חיים

• שיעורים בקבוצות קטנות

• יחס אישי

• תרגול שמכבד את הקצב שלך

• מרחב שבו מותר להתנדנד, לנסות, לטעות – ולצמוח

אם את מרגישה שהקרקע בתקופה האחרונה קצת זזה,מוזמנת לבוא לנוע איתנו,ולגלות שהגוף שלך יכול להיות הבית והשורש הכי יציב שלך 💛

טלילה- סטודיו ליוגה פילאטיס ותנועה, אוסישקין 5 רמת השרון